כל נורות האזהרה היו אמורות להידלק. משה רבינו שואל לדעתו של הקב"ה על שליחת מרגלים לארץ ישראל והוא מסרב לומר "כן". בפעם הראשונה בהיסטוריה השם מהסס, כביכול, להגיד: לך ותצליח, ובמקום זה הוא עונה תשובה שמשתמעת כמו: תעשה מה שאתה רוצה, אני לא מתערב.

האם משה רבינו לא היה יכול להריח שמשהו כאן לא כשורה? מדוע לא ביטל באותו הרגע לחלוטין את הרעיון שהוביל לטרגדיה איומה?!

תשובתו של הקב"ה מגלמת בתוכה את הרצון הפנימי והעמוק של הקב"ה בקשר בינו לבין כל יהודי ויהודי. היא מהווה ביטוי לכח הבחירה שהעניק לנו הקב"ה כפי שהוא מגיע לשיא השיאים.