מריבות משפחתיות וקהילתיות הן לא רק דבר שקורע משפחות ומחריב קהילות. הן לא רק מצב מכוער שמוציא מאנשים את הצדדים הפחות יפים שבהם ומדרדר אותם להתנהגויות לא ראויות ולא מוסריות. הן לא רק מובילות לניתוק הקשר בין הורים וילדיהם, בין איש לאחיו ובין אדם לרעהו כשכל אחד בטוח בצדקת דרכו ובנחיצות הסכסוך - הן בראש ובראשונה מערערות את היסוד החשוב ביותר עליו עומד עמנו ובכך מורידות את ההגנה הטבעית-אלוקית שלנו מהבורא, אליו אנו קוראים שלוש פעמים בכל יום: "ברכנו אבינו כולנו כאחד".

למה כמעט אף סיבה שבעולם לא מצדיקה ניתוק קשרים בין בני משפחה וחברים קרובים? מהי חומרת הפירוד שיוצרת המריבה? ומה כל אחד מאתנו יכול לעשות כדי להמשיך עלינו את ברכת השם?