א.

בעוד קורות מלחמת העולם השנייה ובמסגרתה שואת יהודי אירופה על ידי הצורר הנאצי ימ"ש תופסים מקום עצום במחקר ובתיעוד ההיסטורי, הרי ששואת יהדות רוסיה על ידי הצורר הבולשביקי ימ"ש תופסת מקום מצומצם מאוד.

כבר לפני כשישים שנה קונן הרב אליהו אהרון גרשוני: "שני מאורעות טראגיים הטביעו את חותמם על ההיסטוריה היהודית בדורנו: א) חיסולה הפיסי של יהדות אירופה על ידי הנאצים. ב) חיסולה הרוחני של יהדות רוסיה על ידי הקומוניסטים. לאסון הראשון כבר אנו מעמידים יד ושם וקבענו את השם 'שואה'. לאסון השני אין לא יד ולא שם".

אם אי פעם התנהל קרב שהיה נראה אבוד לחלוטין מראש, הוא ההתמודדות הזו, בין מי שנחשב לאחד הדיקטטורים הגדולים והנוראיים בהיסטוריה, מנהיג ברית המועצות, לבין יריבו הרוחני, איש נעדר כל כח צבאי או פוליטי.

ב.

השנה היא תרפ"ד. ולדימיר לנין, אבי המהפכה הקומוניסטית, מהפכן רדיקל חסר כל עכבות, מת. למעלה מ-900,000 איש עוברים על פני ארונו, באותם ארבעת הימים והלילות שגופתו הייתה חשופה לעין כל.

יוזף סטלין, יליד גיאורגיה, מצליח להפוך את עצמו למנהיג החדש, האימתני והבלתי מעורער של ברית המועצות. במהלך שלושים השנים הבאות הוא רוצח בדם קר לא פחות מ-50 מיליון מבני עמו. יהודים ויהדות יהיו אחד היעדים העיקריים במלחמתו העקובה מדם. הוא יוצר ארגון ממשלתי מיוחד הנקרא "יבסקציה" (=ייברייסקיה-סקציה, המחלקה היהודית), שתפקידו להבטיח כי יהדות רוסיה האדירה, המונה כמה מיליוני יהודים, תאמץ ללא כחל ושרק את האתוס החדש של הקומוניזם, וכי כל אותם יהודים יזנחו לחלוטין מאחורי גוום כל שם ושארית של שמירת מצוות, מסורת ולימוד תורה.

הנה עובדה אותנטית בלתי נתפסת: מה שתנועת ה'השכלה' ברוסיה לא הצליחה לעשות במשך מאה וחמשים שנה, הצילה היבסקציה לעשות בפחות מעשר שנים! ראש היבסקציה היה יהודי בשם שמעון דימנשטיין, תלמיד ישיבות טלז, סלבודקה וליובאוויטש, ומוסמך לרבנות מאת רבה של וילנה, הגאון רבי חיים עוזר גרדזנסקי זצ"ל. בתוך שמונה שנים – מתרפ"ב עד תר"צ – הצליחו למגר כמעט טוטאלית את היהדות ואת הרגש היהודי של יהודי ברית המועצות.

מתוך שנאה תהומית מלאת טירוף אכזרי ליהדות וליהודים הנאמנים לה, הם פעלו בתעמולה רחבת היקף, ביידיש, בכל רחבי מרכזי המגורים של היהודים. בשיטתיות, בעוצמה, באלימות ובציניות שינו את המפה הדתית. באמצעות ספרות, ויכוחים פומביים, מחזות, ומתקפה על כל מוסדות הדת והחינוך – החריבה היבסקציה את היהדות ברוסיה.

בשנת תר"צ ביטל סטלין ימ"ש את היבסקציה ובמשך השנים הבאות רוב מנהיגיה נרצחו. גם שמעון דימנשטיין נרצח על ידי סטלין בתרצ"ח, כמו רוב המנהיגים היהודים הקומיניסטים שנחשדו כי הם יותר מדי "יהודים" ומסוכנים לעתיד הקומניזם.

סטלין שלט בברית המועצות באגרוף ברזל עד מותו באדר תשי"ג. לא פחות מארבעה מיליון אנשים התאספו בהמוניהם בכיכר האדומה, בכדי להיפרד מהרודן העריץ, שעדיין נשאר נערץ ואהוב על ידי חלק גדול מהאומה הרוסית, כמו גם על ידי מיליונים רבים ברחבי העולם.

ג.

בתקופה ההיא, לפני מאה שנה, רבי צעיר, כבן 44, המתגורר בלנינגרד, ממשיך דרכה של שושלת מנהיגי יהדות רוסיה, גאוני עולם וצדיקי פלא, מזמן תשעה צעירים יהודיים צעירים אל ביתו. הוא מציע להם הזדמנות, שרוב אנשים היו מסרבים לה מיד: להצטרף אליו בלקיחת אחריות על הישרדותה של היהדות בברית המועצות הקומוניסטית, ובכך להבטיח למעשה כי האמונה והחיים היהודיים ישרדו את חושך הגיהינום של משטר סטלין. הוא מבקש מהם שילחמו "עד טיפת הדם האחרונה", כדי שלא יכבה נר התורה והמצוה לעולם ועד. זה מה שהוא תובע מהם, לא פחות.

הצעירים הללו מאמצים את המשימה ההיסטורית שהטיל עליהם רבם. הרבי לוחץ את ידו של כל אחד מהם, כאות לכך שהם מקבלים על עצמם את שבועת המשימה. זו שתשנה את גורלם לנצח. "אני אהיה העשירי", הוא אומר להם; "יחד יש לנו מניין"...

תשעת הצעירים התפרסו בכל רחבי המדינה. בסיוע של חסידים נוספים ובני קהילה מקומיים, הם יצרו רשת מחתרתית מרשימה של פעילות יהודית ענפה מאוד. זהו סיפור גבורה שלא יאומן: בעמק הבכא הרוסי הוקמו מוסדות יהודיים בעלטה גמורה ותחת עיניהם הבולשות של המשטרה הסובייטית הנוראה. היא כללה בין היתר ייסוד 'חדרים', ישיבות, בתי כנסת, מקוואות, הדפסת סידורים וספרים. הם סיפקו רבנים לקהילות, מורים לבתי ספר, שוחטים, מוהלים, וכו'. בשנות התר"פ והתר"צ הקימו לא פחות משש מאות (!) 'חדרים' מחתרתיים ברחבי ברית המועצות.  אורך חייהם של רבים מה'חדרים' הללו, נמשך לא יותר מאשר מספר שבועות או חודשים בלבד. כאשר גילה הק.ג.ב בית ספר מהסוג הזה, שולחו הילדים לבתיהם, והמורה נעצר. כמעט מיד לאלתר, הוקם 'חדר' חדש במקום אחר, בדרך כלל במקומות מסתור, בגגות או מרתפים וכיו״ב.

ד.

אחד מתשעת הצעירים שנתרם לשליחתו של הרבי נשלח לגיאורגיה. עד לתקופה הקומוניסטית,  היו במדינה זו עשרות מקוואות כשרות ובתי כנסיות לרוב. יהודי גיאורגיה היו חדורים באמונה פשוטה וביראת שמים טהורה מדורי דורות. אך כל המקואות נסגרו על ידי הקומוניסטים, שסתמו את הבורות  בחול וחצץ. הצעיר הזה החליט לעשות מעשה קיצוני. הוא זייף מכתב שנכתב לכאורה במטה הק.ג.ב במוסקבה, אשר הורה כביכול למשרדים המקומיים בגיאורגיה לפתוח שני מקוואות לאלתר,  תוך לא יותר מ-24 שעות.

התרגיל הנועז עבד, והפקידים המקומיים ׳נפלו בפח׳. תוך יממה נפתחו שני מקוואות. מספר חודשים לאחר מכן נחשפה ההונאה והמקוואות נסגרו שוב.

וכך המשיכה השיטה לעבוד: מוהל היה נעצר, ואחר נשלח מיד למלא את מקומו. ישיבה נסגרה,  ואחרת נפתחה במקום אחר. בית כנסת אחד נהרס, ואחד אחר פתח את שעריו בסודיות. וחוזר חלילה. זהו פרק פלאי בהיסטוריה היהודית, שבמשך שנים ארוכות נותר בסוד ועד היום איננו ידוע מספיק.

אבל עם כל זאת, לאורך זמן, הקרב היה נראה חסר כל סיכוי. מה באמת יכול לפעול רבי אחד בודד, עם קבוצה מצומצמת של תלמידים, כנגד אימפריה אדירה, מעצמה סובייטית שלה צבא אדיר של מיליוני חיילים, וששאפה להתפשט ולשלוט בעולם כולו? על פניו זה היה נראה כמו ניסיון של נמלים להביס טנק צבאי, כמו ילד קטן שמנסה להכניע את עוג מלך הבשן. בדרך הטבע, המצב היה באמת חסר תקווה.

לבסוף, בשנת תרפ"ז - איבדו השלטונות הסובייטים את סבלנותם כלפי אותו רבי. מי שעמד מאחורי מלאכת המהפכה הזו, נעצר ונשפט, ונידון למוות על ידי כיתת יורים. לחצים פוליטיים שהופעלו, לצד נס גדול, הצליחו לשכנע את השלטונות הסובייטיים, לחון את הרבי, ולהמתיק את עונשו לעשר שנות גלות. בהמשך זה הופחת לשלוש שנים. אלא שאז – באופן שלא ייאמן במשטר הסובייטי הנוראי, זה שרבנים ויהודיך פשוטים כאחד נרצחו בו כמו זבובים – הוא זוכה לחלוטין בי"ב תמוז תרפ"ז!

ה.

אותו ׳רבי׳, היה כמובן האדמו״ר השישי בשלשלת אדמו״ר חב״ד, אביר מסירות הנפש, שקדושתו ועומק מחשבתו העצום הלכו בחדר מחתא עם הנהגת יהדות רוסיה, ולאחר מכן מהפכת היהדות באמריקה, ללא חת: כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש זי"ע (תר״מ-תש״י), שעלה לאחר הסתלקות אביו הגדול – כ"ק אדמו״ר הרש״ב מליובאוויטש נ"ע - בשנת תר״פ, על כס ההנהגה. אותו תלמיד מבין תשעה התלמידים שנבחרו למשימת מסירות הנפש ההיסטורית הזו, היה סבי, רבי סימון יעקבשווילי זצ״ל (תר״ס-תשי״ג), יליד גיאורגיה, חניך ישיבת 'תומכי תמימים' שבליובאוויטש, אשר נשלח על ידי הרבי לגיאורגיה, תוך זיוף מסמכי הק.ג.ב.

אם רוצים להבין את צדקתו וקדושתו של רבינו הריי"צ מליובאוויטש צריך רק לזכור ש"זה לעומת זה עשה אלקים". סטלין היה אחד מהרשעים הכי גדולים בתולדות עם עולם, ואם הרבי היה ה"לעומת זה" שלו בקדושה אפשר להבין קצת את גדלותו הרוחנית.  הגאונות והקדושה שלו, המסירות ללא גבול לכלל, יחד עם עוז הרוח, כושר הארגון, רוחב ההיקף, הגבורה, הענווה וההוד – כל תכונות אלו שנתמזגו באדם אחד הגדול בענקים שינו את יהדות רוסיה לנצח. בשעת המבחן הקשה ביותר ליהדות ברוסיה, היה אדמו"ר הריי"צ היחידי שלקח אחריות מלאה ופעל בממדים כלל ישראלים.

רוחב היקפו של הרבי מעורר השתאות. לא היו אצלו הבדלים בין חוג לחוג. הוא לא הצטמצם בשטח עבודה מסוים, לא בחוג אחד ולא באזור אחד. כל שטחי החיים היהודיים, כל החוגים ביהדות, כל אזורי הישוב במדינה – כולם נכללו אצלו בחשבון אחד: המשך חיי היהדות ברוסיה הסובייטית. האחריות ליהדות רוסיה הייתה אחריותו.

סבי, יחד עם מאות מעמיתיו, חסידים מכל רחבי ברית המועצות, נעצר בשנת תרח"צ, עונה ללא רחמים וקיבל עונש של 25 שנה בגולאג (שמם של מחנות עבודת הכפייה, אשר נועדו בעיקר לכליאת כאלו שנתפסו כמתנגדי המשטר הסובייטי). מרבית חבריו מאותה קבוצה ראשונית של תלמידים שהצטרפו למשימת מסירות הנפש של הרבי הריי״צ נ"ע,  מעולם לא הצליחו לעשות את דרכם החוצה, מהגיהינום ההוא של ברית המועצות. הם נרצחו מאחורי מסך הברזל הנוראי ההוא.

סבי, רבי סימון, ברוח מרוסיה הסובייטית לאחרי מלחמת העולם השניה בדרכונים מזויפים, ונפטר כמה שנים מאוחר יותר, בגיל 53, בטורונטו.

ו.

יותר מתשעה עשורים עברו מאז תקופת האימה ההיא. פרספקטיבת הזמן הזו, מעניקה לנו את האפשרות לענות על השאלה: מי ניצח?

לפני מאה שנה הרעיונות הסוציאליסטיים של קרל מרקס והקומוניזם של לנין, בישרו לאנושות על עידן חדש. "עולם ישן עד היסוד נחריבה", הם הכריזו. באכזריות שלא ניתנת לתיאור היא עקרה מהשורש כל מה שעמד בדרכה להפוך את העולם ל"גן עדן של מארקס".

וכנגד המפלצת האדירה הזו, מלאת זוועות בלתי אנושיות, קם אדם אחד, בודד, שלא נרתע מול כוחות האימים של 'אימא רוסיה'. הוא ידע בעמקי נשמתו כי "נצח ישראל לא ישקר", ו"דבר אלקינו יקום לעולם". הרוע המוחלט הזה עשוי אולי לשגשג לתקופת מה, אך בסופו של דבר הוא ילך ויגווע, והרשעה כולה בעשן תכלה. הוא ידע שמשימת חייו היא לגלות את האמת הנצחית של "אין עוד מלבדו": להקים עוד 'חדר', עוד מקווה, למול עוד ילד יהודי, ולוודא שהתורה והמצוות יחיו ברוסיה לעד ולעולמי עולמים.

ציניקנים לעגו לו. אנשים קרובים אמרו לו  שזו טעות. היו אפילו גדולי תורה לא מעטים שסברו כי הוא מבזבז את זמנו ומרצו במלחמה בלתי אפשרית וחסרת תוחלת. חלקם בחרו להימלט מארץ האימה ההיא, או לחילופין, לשמור על פרופיל נמוך.

אבל 90 שנה לאחר מכן, ענק הרוח ההוא וכל מה שהוא מייצג, יצאו כמנצחים בלתי מעורערים במאבק האידיאולוגי הזה. לאחרי העידן הקומיניסטי, מאות קהילות יהודיות שבו לחיים שוקקים, בתי כנסת חזרו וניעורו והאור הוצת בם מחדש. בעשרות ערים ברחבי אחד עשר המדינות של רוסיה לשעבר הוקמו בתי ספר יהודיים, ישיבות, גני ילדים, מחנות קיץ, מרכזיים יהודיים, מקוואות וכו׳. לאחרי קריסת הקמוניזם בשנת תשמ"ט הרבי מליובאוויטש, חתנו וממלא מקומו של הרבי הריי״צ שבמשך כל השנים שמר והרחיב את היהדות המחתרתית ברוסיה שבנה חותנו, החל לשלוח מאות שלוחים לכל רחבי ברית המועצות לשעבר, ליצור רנסנס יהודי כמעט חסר תקדים.

במהלך 35 השנים האחרונות הקימו החסידים, ועוד אירגונים יהודיים, למעלה ממאה בתי ספר יהודיים, שבהם לומדים למעלה ממאה אלף ילדים יהודים, אשר מקבלים חינוך יהודי מובהק. זאת לצד עשרות מחנות קיץ יהודיים הפועלים ברחבי ברית המועצות לשעבר, שבהם משתתפים עשרות אלפי ילדים יהודיים, ואלפי מוסדות צדקה ודת.

ועוד פלא מעורר השתאות: כשהרבי הריי"צ ברח מאימת הגרמנים ימ"ש והגיע לארה"ב משותק בגופו, כשמצב בריאותו גרוע ולאחר מסע מתיש ומפרך, בו אלפי חסידיו, שתי בנותיו ושני חתניו נותרו מאחור, התחיל שוב מחדש. בירדו מסף האניה בניו יורק הוא הכריז: "אמריקה אינה שונה"! המדינה שהייתה מנוכרת לגמרי ל'שטעטל' היהודי עם כל האווירה הרוחנית שבו גם היא תיהפך למבצר של יראת שמים ואהבת התורה. הרבי הריי"צ זרע את הגרעינים למהפיכה היהודית באמריקה, שדרשה מסירות-נפש עצומה, אם כי בסגנון הפוך לגמרי מהמס"נ ברוסיה הסובייטית.

ו.

ביום רביעי הקרוב, עשירי בשבט, יחול יום הילולא רבה של מופת הדור, אדמו"ר הריי"צ נ"ע, שנסתלק בשבת קודש פרשת בא, י' שבט, בשנת תש"י, בניו יורק.

ביחד עם תפלה מקרב-לב עבור יהודי רוסיה ואוקראינה, שהשם ישמרם ויחזקם מכל פגע רע, ביום זה זכור אזכור איך שיהודי אחד, שלבו כלב הארי, נעמד נגד אימפריה של מאות מיליונים, בכח האמונה ובכח התורה, וניצח במערכה, לפי ש"יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ, וּדְבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם".